גז"ד למורשע בפרשת חטיפת קטינה ובצוע עבירות מין

הדיון התקיים "בדלתיים סגורות". אנו מתירים פרסום גזר הדין למעט פרטים מזהים העלולים להביא לזיהוי הנאשם והמתלוננת בתיק זה.

א.         מבוא

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדותיו של כתב אישום מתוקן, שהוגש במסגרת הסדר טיעון,  בעבירות לפי סעיפים 374א + 377א(א)(7), 347(ב)+25 ו- 348(ב) שניהם בנסיבות סעיף 345(ב)(1), 349(ב) ו- 380 + 381(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין"), דהיינו,  חטיפה לשם ביצוע עבירת מין, ניסיון למעשה סדום, מעשה מגונה בקטין, מעשה מגונה בפני קטין ותקיפה הגורמת חבלה של ממש לשם ביצוע פשע.

במסגרת הסדר הטיעון, סוכם על מסגרת ענישה, לפיה, המאשימה תעתור לעונש של 14 שנות מאסר בפועל, בעוד ב"כ הנאשם תעתור לעונש של 9 שנות מאסר בפועל, נוסף על עונש מאסר מותנה לשיקול דעת בית המשפט.

עוד סוכם, כי המאשימה תבקש כי הנאשם יפצה את המתלוננת. לצורך כך, יחולט הרכב ששימש את הנאשם לביצוע העבירה וכספי החילוט יועברו כפיצוי למתלוננת. שיעור הפיצוי הכספי, יוותר לשיקול דעת בית המשפט.

ב.         עובדות כתב האישום המתוקן

בתאריך 30/08/10 בשעות הערב שיחקה ש' ש' (להלן: "המתלוננת"), קטינה כבת 8 שנים עם חברתה ש' א' (אף היא קטינה כבת 7.5), ושתיהן רכבו, כל אחת על אופניה, ברחבי הישוב בו הן מתגוררות.

סמוך לשעה 20:30 - 21:00, החל הנאשם לעקוב אחר המתלוננת וחברתה עם רכבו מסוג דייהטסו לבנה. בשלב כלשהו עצר לידן, החל משוחח עימן, שאל אותן שאלות שונות וביקש מהן להיכנס לרכבו, על מנת שיסיע אותן לביתן.

בשלב זה, המתלוננת ירדה מאופניה, ניגשה לרכבו של הנאשם על מנת לענות על שאלותיו, ואז, אחז הנאשם בידה ומשך אותה פנימה בחוזקה, תוך שהוא אומר לה שייקח אותה לביתה ואח"כ יבוא לקחת את אופניה.

המתלוננת, בהאמינה לנאשם, נסעה עימו ברכבו ברחבי הישוב. המתלוננת הצביעה על ביתה משהגיעו סמוך לו, וביקשה שיעצור וייתן לה לרדת.  אולם, הנאשם לא נענה לבקשתה, והמשיך בנסיעתו אל מחוץ ליישוב לכיוון בית העלמין של חדרה.

משהבינה המתלוננת כי הנאשם לא מתכוון להביאה לביתה, החלה לבכות ולבקש כי יחזירה לביתה ויסתובב לביתו, אך הלה המשיך בנסיעתו, הרים את חצאיתה, הסתכל עליה ואף צעק עליה כשניסתה להורידה בחזרה.

משהגיע הנאשם סמוך לבית העלמין של חדרה, עצר את רכבו, החל לסטור על פניה וידיה של המתלוננת ואז השכיב את הכיסא שליד הנהג, עליו ישבה המתלוננת, משך מעליה את בגדיה עד שהפשיטה לחלוטין, ובעודה ערומה, נשכב מעליה בכל כובד משקלו, עד שזו התקשתה לנשום.

המתלוננת המשיכה לבכות ואמרה לנאשם שהיא לא יכולה לנשום, ואז, אחז הנאשם בשתי ידיו בגרונה, לחץ עליו בכוח ואמר לה "מצידי שתמותי".

לאחר המתואר לעיל, הנאשם נישק את המתלוננת על פיה, הכניס את לשונו לפיה ובשלב כלשהו הוציא את איבר מינו, מתוך מכנסיו ובהמשך ניסה להחדיר את איבר מינו לפיה של המתלוננת, הורה לה למצוץ את איבר מינו, צעק עליה שהיא לא מצצה טוב והמשיך להכותה בכל חלקי גופה.

עוד עולה מעובדות כתב האישום, כי בשלב זה, המתלוננת החליטה להערים על הנאשם ולומר לו שהיא מסכימה לעשות מה שיגיד לה, ואז, הרפה ממנה הנאשם והתרווח בכיסא הנהג תוך שהוא משכיב אותו. בעודו עושה זאת, הצליחה המתלוננת לפתוח את דלת הרכב ולברוח, כשהיא ערומה לחלוטין, לבית העלמין הסמוך.

כתוצאה מהמכות שהכה הנאשם את המתלוננת, נגרמו לה חבלות של ממש.

ג.          תסקיר קרבן

נעתרנו לבקשת באת כח המאשימה והורינו על הכנת תסקיר קרבן בעניינה של המתלוננת. נקדים ונאמר כי נמנענו מפירוט יתר מתוך התסקיר, על מנת להימנע מפגיעה בצנעת הפרט של המתלוננת, הסובלת גם מבעיות שאינן קשורות למעשי הנאשם.

כרקע כללי לאמור בתסקיר, צוין כי המתלוננת שוהה יחד עם אמה  במקלט לנשים מוכות, לשם הגיעה זו האחרונה עם כל ילדיה כחודשיים לפני הכנת התסקיר, בעקבות אלימות מצד בעלה.